וַיִּרְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י נִבְאֲשׁ֖וּ בְּדָוִ֑ד וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי־עַמּ֡וֹן וַיִּשְׂכְּרוּ֩ אֶת־אֲרַ֨ם בֵּית־רְח֜וֹב וְאֶת־אֲרַ֣ם צוֹבָ֗א עֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י וְאֶת־מֶ֤לֶךְ מַֽעֲכָה֙ אֶ֣לֶף אִ֔ישׁ וְאִ֣ישׁ ט֔וֹב שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃

וַחֲזוֹ בְנֵי עַמוֹן אֲרֵי אִתְגָרִיאוּ בְדָוִד וּשְׁלַחוּ בְנֵי עַמוֹן וַאֲגָרוּ יַת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְיַת אֲרַם צוֹבָא עַסְרִין אַלְפִין גְבַר רִגְלֵי וְיַת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֲלַף גְבַר וְאִישׁ טוֹב תְּרֵי עֲסַר אַלְפִין גַבְרָא:

נבאשו. נמאסו כדבר הנבאש:

ואיש טוב. אנשי איש טוב, והוא שם אדון הארץ, וכן (שופטים יא ג): וישב בארץ טוב:

וישכרו את ארם בית רחוב ובד"ה קראו ארם נהרים, ופה אמר עשרים אלף רגלי ואיש טוב שנים עשר אלף איש. ובד"ה אמר ששכרו שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה וצריך לומר שהיה רגלי כמספר הרכב ופה הזכיר הרגלי ושם את הרכב: