שְׁמוּאֵל ב׳ א׳ · כ״ו

עָקַת לִי עֲלָךְ אֲחִי יְהוֹנָתָן חֲבִיבַת לִי לַחֲדָא מַפְרְשָׁא רְחִמְתָּךְ לִי מֵרְחִימַת תַּרְתֵּין נְשִׁין:

צר לי עליך. מאוד אני מיצר בעבורך, כי נעמת לי מאוד:

נפלאתה. האהבה שאהבתיך היא אהבה נפלאה, והיא יותר מאהבת הנשים אשר המה נאהבות אהבה רבה למי שחושק אליהן:

צר. מלשון צרה ודאגה:

אחי. חביב כאח:

נפלאתה. ענינו דבר אשר תקשה השגתו ותמוה, כמו (שמות טו יא): עשה פלא:

צר לעומת שאמר שעל שאול בנות ישראל יבכו, אומר שעל יהונתן יבכה הוא בעצמו, כי צר לי עליך אחי יהונתן, ומבאר שזה משני פנים, א. מצד טובו וצדקתו וזה שכתוב נעמת לי מאד, ב. מצד גודל אהבתו שלא היתה דומה לאהבת נשים שהיא אהבת הערב או המועיל רק אהבה עצמיית, ועל זה אמר נפלאת לי מאד מאהבת נשים, וזה לעומת שאמר שעל שאול יבכו הנשים מצד המועיל, שני עם עדנים שהשיגו ממנו, אבל האהבה אל יהונתן נפלאת ונעלה מאד על אהבה זו:

נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. ר"ל שיותר חזקה ויותר נפלאתה היתה אהבת יהונתן לדוד מאהבת הנשים לאהוביהן שהיא אהבה חזקה מאד עד שכבר יכה אותה ויקללה ולא תפיל מפני זה מאהבתו לו דבר: