וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃ {פ}

וּבְאֵישׁ פִּתְגָמָא בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּד אַמַרוּ מַנֵי לָנָא מַלְכָּא לְמִדַיְנָנָא וְצַלֵי שְׁמוּאֵל קֳדָם יְיָ:

כאשר אמרו וכו׳ לשפטנו. כי המשפט מסור הוא לשופטים, לדון על פי התורה, ולא למלך, לדון על פי דעתו:

ויתפלל. שיבוא אליו הדבור לדעת מה ישיב להם: