רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11קדשו. זמינו:
וַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י ׀ קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶל־בֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב בַּגִּבְעָ֑ה וְאֶת־אֶלְעָזָ֤ר בְּנוֹ֙ קִדְּשׁ֔וּ לִשְׁמֹ֖ר אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
קדשו. זמינו:
וַאֲתוֹ גַבְרֵי קִרְיַת יְעָרִים וַאֲסִיקוּ יַת אֲרוֹנָא דַייָ וְאָעִלוּ יָתֵיהּ לְבֵית אֲבִינָדָב דִי בְגִבְעָתָא וְיַת אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ זַמִינוּ לְמִטַר יַת אֲרוֹנָא דַיָי:
בגבעה. אשר בגבעה, והוא שם מקום בקרית יערים:
קדשו. הזמינו לשמור את הארון, לבל יבוא מי לראותו, ולכבד ולרבץ לפניו:
קדשו. הזמינו, כמו (ירמיהו ו ד): קדשו עליה מלחמה:
והביאו הארון לקרית יערים אל בית אבינדב אשר בגבע' ואת אלעזר בנו קדשו לשמור את ארון ה':