שְׁמוּאֵל א׳ ד׳ · ט׳

אִיתְקְפוּ וַהֲווֹ לְגַבְרִין פְּלִשְׁתָּאֵי דִלְמָא תִּשְׁתַּעְבְּדוּן לִיהוּדָאֵי כְּמָא דְאִשְׁתַּעְבְּדוּ לְכוֹן וּתְהוֹן לְגַבְרִין גִבָּרִין וְתַגִיחוּן קְרָבָא:

התחזקו. אמרו אלו לאלו אתם פלשתים התחזקו:

והיו לאנשים. רצה לומר לגבורים ואמיצי הלב:

והייתם. רצה לומר: אבל אם תהיו לאנשים, אז תוכלו על כל פנים להלחם בהם, לבלי היות מנוצחים לעבוד אותם, ותהיו על כל פנים דומה להם בדבר הנצחון:

לאנשים. רצה לומר גבורים ואמיצי לב:

פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם. זה מורה כי לא היו פלשתים מושלים בישראל ולא ישראל בפלשתים ואפשר שמזמן קרוב יצאו בני ישראל מעבודתם או אפשר שיארך זמן עבודתם את הפלשתים עד מות עלי ויהיו אם כן שנות שמשון נכללות בשנות עלי ונמנו לשניהם כי רוב ישיבת שמשון היה בישיבת שדה פלשתים וכשלא היה שמשון שר היה שופט אותם עלי: