שְׁמוּאֵל א׳ ל״א · ט׳

וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ וַיַּפְשִׁ֖טוּ אֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שְׁמוּאֵל א׳ ל״א ט׳ נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הט׳ בפרק ל״א בשְׁמוּאֵל א׳, מתוך 13 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּפְסַקוּ יַת רֵישֵׁיהּ וְחַלִיצוּ זְיָנֵיהּ וּשְׁלָחוּ בְּאַרְעָא דִפְלִשְׁתָּאֵי סְחוֹר סְחוֹר לְבַסָרָא בֵּית טַעֲוַתְהוֹן וְיַת עַמָא:

Mikraot Gedolot

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כליו. בגדיו וכלי זיינו:

וישלחו. את שלוחיהם:

בית עצביהם. אנשי בית עבודה זרה הקרוים עצבים, כי מעציבים לב עובדיהם, צועקים אליהם ואינם עונים:

On Your Way