וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־חַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מׇת עִמּֽוֹ׃

וַחֲזָא נָטֵל זְיָנֵיהּ אֲרֵי מִית שָׁאוּל וּנְפַל אַף הוּא עַל חַרְבֵּיהּ וּמִית עִמֵיהּ:

כי מת. רצה לומר: קרוב למות, כי בן איש גר העמלקי השלים מיתתו, כמו שכתוב בשמואל ב׳ (א י):