וַיָּק֜וּמוּ כׇּל־אִ֣ישׁ חַ֘יִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כׇל־הַלַּ֒יְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת־גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם׃

וְקָמוּ כָּל גְבַר גִבַּר וַאֲזַלוּ כָּל לֵילְיָא וּנְסִיבוּ יַת גוּפָא דְשָׁאוּל וְיַת גוּפֵי בְּנוֹהִי מִשׁוּרָא דְבֵית שָׁן וַאֲתוֹ לְיָבֵשׁ וּקְלוֹ עֲלֵיהוֹן כְּמָא דְקָלַן עַל מַלְכַיָא תַּמָן:

וישרפו. על הבשר יאמר, על כי נסרחו ורמה עלתה בהם, לזה שרפו אותם או על כלי תשמישו יאמר, כי כן הדרך לשרוף כלי תשמישי המלך, לבל ישתמש בהם אחר, וכן אמרו רבותינו ז״ל שורפין על המלכים: