וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל־דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָ֠יו חַי־יְהֹוָ֞ה כִּֽי־יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַ֠י צֵאתְךָ֨ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא־מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹא־ט֥וֹב אָֽתָּה׃

וּקְרָא אָכִישׁ לְדָוִד וַאֲמַר לֵיהּ קַיֵם הוּא יְיָ אֲרֵי כָשַׁר אַתְּ וְטַב בְּעֵינַי מַפְקָךְ וּמַעֲלָךְ עִמִי בְּמַשְׁרִיתָא אֲרֵי לָא אַשְׁכָּחִית בָּךְ מִדַעַם בִּישׁ מְיוֹמָא דַאֲתֵיתָא לְוָתִי עַד יוֹמָא הָדֵין וּבְעֵינֵי טוּרְנַיָא לָא תַקֵין אָתְּ:

כי ישר אתה וכו׳. אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן, וטוב בעיני בואך עמי במלחמה:

ובעיני. אבל בעיני וכו׳: