וַתָּב֤וֹא הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַתֵּ֖רֶא כִּֽי־נִבְהַ֣ל מְאֹ֑ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה שָֽׁמְעָ֤ה שִׁפְחָֽתְךָ֙ בְּקוֹלֶ֔ךָ וָאָשִׂ֤ים נַפְשִׁי֙ בְּכַפִּ֔י וָֽאֶשְׁמַע֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָֽי׃

וְאָתַת אִתְּתָא לְוַת שָׁאוּל וַחֲזַת אֲרֵי אִתְבָהֵיל לַחֲדָא וַאֲמַרַת לֵיהּ הָא קַבִּילַת אַמְתָךְ מִנָךְ וּמְסָרִית נַפְשִׁי כְּעַל גַב לְאִתְקְטָלָא וּשְׁמָעִית יַת פִּתְגָמָךְ דְמַלֵילְתָּא עִמִי:

הנה שמעה וכו׳. לקסום באוב:

ואשים נפשי בכפי. רצה לומר: כמו האוחז דבר מה בכפו, נוחה היא לפול כאשר יפתח כפו, כן הפקרתי נפשי וסכנתי בעצמי לעבור אזהרת המלך, כי בעת הקסם לא ידעה עדיין שהוא שאול: