וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־אָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל־דָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י אֲשִֽׂימְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}

וַאֲמַר דָוִד לְאָכִישׁ בְּכֵן אַתְּ תְּדַע יַת דִי יַעְבַּד עַבְדָךְ וַאֲמַר אָכִישׁ לְדָוִד בְּכֵן נַטְרָא לְרֵישֵׁי אֲשַׁוִינָךְ כָּל יוֹמַיָא:

לכן. הואיל והאמנת בי, תדע מהגבורות אשר אעשה:

לכן. בעבור הגבורות אשר תעשה, אשימך שומר לראשי, ולכבוד יחשב הדבר: