שְׁמוּאֵל א׳ כ״ז · ה׳

וַאֲמַר דָוִד לְאָכִישׁ אִם כְּעַן אַשְׁכָּחֵית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ יִתְּנוּן לִי אֲתַר בַּחֲדָא מִן קִרְוֵי חַקְלָא וְאֵתֵיב תַּמָן וּלְמָא יְתֵיב עַבְדָךְ בְּקִירְוַת מַלְכוּתָא עִמָךְ:

ערי השדה. מבלי חומה סביב, כי חשב פן לא יאמין בו אכיש לתת לו עיר בצורה, כי פן ישגב בחוזק העיר וימרוד בו:

בעיר הממלכה עמך. כי אהיה למשא לך, כי יתייקרו המזונות בעבור אנשי:

באחת ערי השדה. רוצה לומר באחת הערים הבלתי מוקפים חומה: