וַתְּמַהֵ֣ר (אבוגיל) [אֲבִיגַ֡יִל] וַתִּקַּח֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּשְׁנַ֣יִם נִבְלֵי־יַ֗יִן וְחָמֵ֨שׁ צֹ֤אן (עשוות) [עֲשׂוּיוֹת֙] וְחָמֵ֤שׁ סְאִים֙ קָלִ֔י וּמֵאָ֥ה צִמֻּקִ֖ים וּמָאתַ֣יִם דְּבֵלִ֑ים וַתָּ֖שֶׂם עַל־הַחֲמֹרִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְאוֹחִיאַת אֲבִיגַיִל וּנְסִיבַת מָאתָן גְרִיצָן דִלְחֵם וּתְרֵין גַרְבִין דַחֲמַר וְחָמֵשׁ עָאן תַּכְבְּרָא וְחָמֵשׁ סְאִין קָלַיָא וּמְאָה אַתְכְּלִין דְעִנְבִין יְבֵישִׁין וּמָאתָן מָנָן דְבֵלָתָא וְשַׁוִיאַת עַל חֲמָרַיָא:
נבלי. נאדות:
עשויות. מתוקנות ומבושלות, כמו (בראשית יח ז): וימהר לעשות אותו:
קלי. קמח משבלים צלויות, כמו (ויקרא כג יד): ולחם וקלי:
ומאה צמוקים. מאה אשכלות ענבים יבשים, וכן (דברי הימים א יב מא): דבלים וצמוקים:
ומאתים דבלים. מאתים ככר, והם תאנים מקובצות דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, כעין ככר לחם:
