וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵיְהֹוָ֗ה אִם־אֶעֱשֶׂה֩ אֶת־הַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃

וַאֲמַר לְגַבְרוֹהִי חָס לִי מִן קֳדָם יְיָ אִם אַעְבֵּיד יַת פִּתְגָמָא הָדֵין לְרִבּוֹנִי לִמְשִׁיחָא דַייָ לְאוֹשָׁטָא יְדִי בֵּיהּ אֲרֵי מְשִׁיחָא דַייָ הוּא:

ויאמר לאנשיו. האומרים אליו להרוג את שאול:

חלילה לי מה׳. הדבר הזה הוא חולין לי מחמת מצות ה׳, וחוזר ומפרש הדבר ואמר: אם אעשה וכו׳ לשלוח ידי בו:

כי משיח. והתורה הזהירה עליו: