שְׁמוּאֵל א׳ כ״ג · כ״ב

אֱזִילוּ כְעַן אַתְקִינוּ עוֹד וּדְעוֹ וַחֲזוֹ יַת אַתְרֵיה דְשָׁרֵי בֵיהּ מַן חֲזָהִי תַמָן אֲרֵי אָמְרִין לִי דְעָרִים וְנָפִיק הוּא:

הכינו עוד. היו נכונים לראות מקום מהלכו, כי מי ראהו שם, הלא דבריכם מאומד ומשמועה:

כי אמר אלי. עודו סר למשמעתי, אמר לי שבערמה ובתחבולות יעשה מלחמה, ולזאת מאוד מהצורך לחקור ולחפש אחריו:

הכינו. מלשון הכנה:

ערום יערים. מלשון ערמה:

כי אמר אלי ערום יערים הוא. ר"ל הוא חסר מי האומר זה וכן ותכל דוד הוא חס' מי הוא המשתוקק והרצון בו ותכל נפש דוד וכן יהיה הרצון בזה המקום כי אמר לבי אלי שהוא יתנהג בערמה ויתראה במקום אחר והוא בלתי מתחבא שם בלתי על המעט ולזה הזהירם שיחקרו מכל המחבואים אשר יתחבא שם, או יהיה אמרו כי אמר אלי שב אל דוד והרצון שדוד אמר אליו בהיותו עמו שהוא מתנהג בערמה ובתחבולות יעשה לו מלחמה: