שְׁמוּאֵל א׳ כ׳ · ל״א

אֲרֵי כָּל יוֹמַיָא דְבַר יִשַׁי קַיָם עַל אַרְעָא לָא תִתְקַן אַתְּ וּמַלְכוּתָךְ וּכְעַן שְׁלַח וְאַיְתִינֵיהּ לְוָתִי אֲרֵי גְבַר חַיָב קְטוֹל הוּא:

כי כל הימים. רצה לומר: כי אם לא בחרת בו שימלוך הוא, לא היית מצילו מידי, כי כל ימי חייו לא תתקיים, לא אתה ולא המלכות:

ועתה שלח. הואיל ואתה נתת לו רשות ללכת, עליך להשיבו, כי הוא בן מות, ואמיתנו:

תכון. מלשון הכנה וקיום:

בן מות. איש מות: