שְׁמוּאֵל א׳ כ׳ · י״ז

וְאוֹסִיף יְהוֹנָתָן לְאוֹמָאָה יַת דָוִד בִּדְרָחִים יָתֵיהּ אֲרֵי רַחֲמַת נַפְשֵׁיהּ רַחֲמֵיהּ:

באהבתו אותו. רצה לומר: לא הוסיף להשביעו בעבור כי חשש פן לא יקיים דוד את הברית שמאז, אולם מה שהוסיף להשביעו, הוא על כי אהב אותו כנפשו, והיה מתענג בהזכיר כי מלוך ימלוך ויהיה לאל ידו לעשות חסד:

והוסיף גם כן יהונתן להשביע את דוד בדרך שיהיה ברית שלום ביניהם מצד חוזק אהבתו אותו כי אהבת נפשו אהבו: