רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃

וּגְוִיַת עַבְדוֹהִי צַדִיקַיָא יִטַר מִגֵהִנָם וְרַשִׁיעַיָא בְגֵהִנָם בַּחֲשׁוֹכָא יִתְדְנוּן לְהוֹדָעָא אֲרֵי לָא מַן דְאִית בֵּיהּ חֵילָא זַכֵּי לְיוֹם דִינָא:

רגלי חסידיו ישמור. רוצה לומר: אולם הכל במשפט, כי רגלי חסידיו ישמור מלכד, והרשעים יוכרתו בבוא חושך הפורעניות, בעת נתמלא סאתם:

כי לא בכח. אין התגברות האיש תלוי בכחו, כי אם היא ביד ה׳, ועל פי כשרון מעשה האיש:

ידמו. יכרתו, כמו (ירמיהו נא ו): אל תדמו בעונה: