וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר ׀ [לֹא֙] (לו) כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחׇזְקָֽה׃

וַאֲמַר לֵיהּ גַבְרָא אוֹרִיךְ עַד דְיִתַּסְקוּן תַּרְבַּיָא וְסַב לָךְ כְּמָא דְרַעֲוָא נַפְשָׁךְ וַאֲמַר לֵיהּ אֲרֵי כְעַן תִּתֵּן וְאִם לָא יִסְבּוּן מִנָךְ בְּעַל כּוֹרְחָךְ:

קטר יקטירון. יקטירו את החלב בתחלה כמו בכל עת, ואחרי זה תקח לך כאשר תרצה, או חי או מבושל:

כי עתה. תן לי מיד, ואם היא קודם הקטרה:

כיום. רצה לומר, כעת, וכן (במדבר ד וז): ביום הכותי:

בחזקה. בכח ובעל כרחך: