שְׁמוּאֵל א׳ ב׳ · י״ג

וְנִימוּסָא דְכַהֲנַיָא מִן עַמָא כָּל גְבַר דְנָכֵיס נִכְסְתָא וְאָתֵי עוּלֵימָא דְכַהֲנָא כִּמְבַשֵׁל בִּסְרָא וּמַשִׁילְיָא דִי לֵיהּ תְּלַת שְׁנִין בִּידֵיהּ:

ומשפט הכהנים. בני עלי עשו לעצמם מנהג קבוע עם העם הזובחים:

כל איש. כאשר היה מי זובח שלמים, בא אליו משרת הכהן ובידו מזלג בעל שלש השינים, בכדי שירבה ליקח בו:

ומשפט. ומנהג, כמו (לקמן כז יא): וכה משפטו:

את העם. עם העם:

והמזלג. שם כלי בעלת שינים, עשוי לתחוב בו בשר ולהוציא מהקדרה, וכן (שמות לח ג): את המזלגות: