וַיַּגֵּ֤ד יְהֽוֹנָתָן֙ לְדָוִ֣ד לֵאמֹ֔ר מְבַקֵּ֛שׁ שָׁא֥וּל אָבִ֖י לַהֲמִיתֶ֑ךָ וְעַתָּה֙ הִשָּׁמֶר־נָ֣א בַבֹּ֔קֶר וְיָשַׁבְתָּ֥ בַסֵּ֖תֶר וְנַחְבֵּֽאתָ׃

וְחַוֵי יְהוֹנָתָן לְדָוִד לְמֵימָר בָּעֵי שָׁאוּל אַבָּא לְמִקְטְלָךְ וּכְעַן אִסְתַּמַר כְּעָן בְּצַפְרָא וְתִתַּב בְּסִתְרָא וְתִטַמָר:

השמר נא בבקר. רצה לומר: זכור אמרי למחר בבקר, ותשב בסתר ותחביא עצמך:

ונחבאת. תשב במחבואה: