שְׁמוּאֵל א׳ י״ח · ח׳

וּתְקֵיף לְשָׁאוּל לַחֲדָא וּבְאֵשׁ בְּעֵינוֹהִי פִּתְגָמָא הָדֵין וַאֲמַר יְהָבוּ לְדָוִד רִיבְוָן וְלִי יְהָבוּ אַלְפַיָא וּמִכְּעַן לָא אִשְׁתָּאֲרַת לֵיהּ אֱלָהֵין מַלְכוּתָא:

נתנו לדוד. רצה לומר: בהשיר אמרו על דוד שהכה רבבות וכו׳, ועוד מה נשאר לתת לו, ואך המלוכה לבדה נשארה, כאומר הנה על פי הדברים האלה קרוב הוא למלוך:

נתנו. ענינו האמירה על הדבר, וכן (לעיל א טז): אל תתן את אמתך: