וַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת־הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃

וַאֲרִים שָׁאוּל יַת מוּרְנִיתָא וַאֲמַר אֶמְחִינֵיהּ בְּדָוִד וְאַבְרְזִינֵיהּ בְּכוֹתְלָא וְאִסְתְּחַר דָוִד מִן קֳדָמוֹהִי תַּרְתֵּין זִמְנִין:

אכה בדוד ובקיר. רצה לומר: הכאה חזקה, עד אשר תחלוף גוף דוד ותכנס עוד בהקיר:

פעמים. שתי פעמים הטיל החנית, ונזדמן הדבר שהיה דוד מסבב ונוטה מפניו, ולא הכהו:

ויטל. השליך, כמו (יונה א ה): ויטילו את הכלים:

ובקיר. בכותל:

והנה עזר הש"י את דוד ונשמר מזה כשנטה מפניו שני פעמים אז נתברר לשאול כי הש"י עם דוד ומעמו סר ויירא ממנו והסירהו מעמו ושמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם והנה היתה כונת שאול להפילו ביד פלשתים: