שְׁמוּאֵל א׳ י״ז · ו׳

וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּטְרַקְלִילִין דִנְחַשׁ עַל רִגְלוֹהִי וּמְסַחֲפָא דִנְחָשָׁא נָפִיק מִן קוּלְסָא וּמְטַל בֵּין כְּתֵפוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ומצחת. הוא מכלי מלחמה, ונעשה לכסות בו הרגלים:

וכידון. מן הכובע יצא למטה כעין כידון, להגן צוארו ממכת חרב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

וכידון נחשת בין כתפיו. אחשוב שהוא גורגיירא עשויה מפלטא"ש סביב צוארו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל