וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶֽל־הָאֲנָשִׁ֞ים הָעֹמְדִ֣ים עִמּוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַה־יֵּעָשֶׂ֗ה לָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר יַכֶּה֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַלָּ֔ז וְהֵסִ֥יר חֶרְפָּ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַאֲמַר דָוִד לְגַבְרַיָא דְקַיְמִין עִמֵיהּ לְמֵימַר מַה יִתְעֲבֵיד לְגַבְרָא דְיִקְטוֹל יַת פְלִישְׁתָּאָה דֵיכִי וְיַעְדִי חִסוּדָא מֵעַל יִשְׂרָאֵל אֲרֵי מַן פְלִשְׁתָּאָה עֲרֵלָא הָדֵין אֲרֵי חֲסַד סִדְרֵי עַבְדֵי קְרָבָא דְעַמֵיהּ דַייָ קַיָמָא:
מה יעשה לאיש. אף שכבר שמע, חזר ושאל, להכנס בדברים ולומר שהוא ילך:
כי מי. במה נחשב הוא לחרף מערכות עם ה׳:
הלז. הזה:
והנה התנדב דוד להלחם עם הפלשתי כאשר ידע מה יעשה לאיש אשר יכנו וידמה שעם היותו נשען בשם יתעלה שינקו' נקמתו מהפלשתי הזה כי בא לחרף מערכות אלהים חיים שכבר נשען בזה על מה שייעדו שמואל מן המלוכה וכאלו חשב שזה יהיה כלי להשלים רצון השם י"ת בצמיח' מלכותו כי עם היותו חתן המלך יתכן שתגיע לו ההצלחה במלוכה:
