שְׁמוּאֵל א׳ י״ז · כ״ב

וַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַל־יַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רׇץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּשְׁבַק דָוִד יַת מָנַיָא דִי עֲלוֹהִי עַל יַד נָטִיר מָנַיָא וּרְהַט לְסִדְרָא וְאָתָא וְשָׁאֵל לַאֲחוֹהִי בִּשְׁלָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויטוש. עזב והניח הכלים אשר עמו, ביד שומר הכלים של הבאים למלחמה:

וירץ המערכה. אל אחיו שהלכו כבר אל המערכה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל