שְׁמוּאֵל א׳ י״ז · כ׳

וְאַקְדֵם דָוִד בְּצַפְרָא וּשְׁבַק יַת עָנָא עַל נָטְרָא וּנְסִיב וַאֲזַל כְּמָה דְפַּקְדֵיהּ יִשַׁי וְאָתָא לְכַרְכּוּמָא וּמַשִׁרְיַת עָבְדֵי קְרָבָא נְפָקוּ לְסִידְרָא וְיַבִּיבוּ בִּקְרָבָא:

ויטוש. עזב הצאן על שומר אחד, לשמרם עד בואו:

וישא. את איפת הקליא וכו׳:

המעגלה. היא המחנה, שדרכה לחנות בעגול, כי טוב הוא להיות נשמר מהאויב מסביב:

והחיל היוצא. ואז החיל היה יוצא אל המערכה, הוא מקום המלחמה, ובעת יצאם הריעו:

ויטוש. ועזב:

ויבא המעגלה. ר"ל במחנה ונקרא כן לפי שיושבים בעגול להשמר שלא יבאו עליהם האויבים בכל צד מצדדי המחנה: