וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהֹוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶת־יִשַׁי֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַח׃

וַאֲמַר שְׁלָם לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אָתֵיתִי אִזְדַמָנוּ וְתֵיעֲלוּן עִמִי לְשֵׁירוּתָא וְזַמֵין יַת יִשַׁי וְיַת בְּנוֹהִי וּקְרָא לְהוֹן לְנִכְסַת קוּדְשָׁא:

ויאמר שלום. הנה השלום עמי ואין רע, ובאתי הנה לזבוח לה׳ וכו׳:

התקדשו. ענין הזמנה, כמו (ירמיהו ו ד): קדשו עליה למלחמה: