וַיַּ֩עַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּ֠ן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהֹוָ֖ה עִמּֽוֹ׃

וְאָתֵיב חַד מֵעוּלֵימַיָא וַאֲמַר הָא חֲזֵתִי בַּר לְיִשַׁי דְמִבֵּית לֶחֶם יָדַע לְנַגָנָא וְגִבַּר חֵילָא וְגִבַּר עָבִיד קְרָבִין וְסוּכְלָתָן בְּעֵצָה וְגַבְרָא שַׁפִּיר בְּרֵיוָא וּמֵימְרָא דַייָ בְּסַעֲדֵיהּ:

וגבור חיל וכו׳. המה הדברים הראוים לעומד בהיכל המלך:

וה׳ עמו. שהוא איש מוצלח, ובהצלחתו יועיל לך:

ונבון דבר. מבין כל דבר חכמה:

וגבור חיל ואיש מלחמה. הנה קרא גבור חיל מי שהוא בעל אומץ ותוקף ואיש מלחמה מי שהוא יודע להמציא תחבולות עם אויביו וינצחם והנה תאר דוד באלו התארים כי מי שיש לו אלו המדות יותר ראוי לבא בהיכל מלך ואף על פי שלא היה המבוקש ממנו תחלה כי אם שיהיה מטיב לנגן:

ונבון דבר. הוא האיש המכלכל דבריו במשפט ובתבונה:

ואיש תאר. ולזה הוא יותר ראוי לבא בהיכלי מלך:

וה' עמו. כל אשר הוא עושה ה' מצליח ולזה אפשר שתסור הרוח הרעה ממך בהיותו עמך כי מברכת המצליחים יתברכו אדניהם שזה גם כן היה סבה אל שיהיה דוד ראוי יותר לבא בהיכלי מלך ולזה שבחוהו בכל אלו התארים כי כבר ימצאו רבים מטיבים לנגן אך אינם שלמים באלו הענינים כדוד ולזה בחרוהו מבין שאר המנגנים: