תרגום יונתן
תרגום יונתן בן עוזיאלוַאֲמַר שְׁמוּאֵל כְּמָא דְאִתְכְּלַת נְשַׁיָא חַרְבָּךְ כֵּן תִּתְכַּל מִנְשַׁיָא אִמָךְ וּפָשַׁח שְׁמוּאֵל יַת אֲגָג קֳדָם יְיָ בְּגִלְגָלָא:
וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַאֲמַר שְׁמוּאֵל כְּמָא דְאִתְכְּלַת נְשַׁיָא חַרְבָּךְ כֵּן תִּתְכַּל מִנְשַׁיָא אִמָךְ וּפָשַׁח שְׁמוּאֵל יַת אֲגָג קֳדָם יְיָ בְּגִלְגָלָא:
כאשר שכלה. כשהרגת האנשים עם בניהם, היו הנשים שכולות מבעליהן ומבניהן:
מנשים. מעין הנשים ההן ודומה להן תהיה אמך, שכולה ממך:
שכלה. מי שבניו מתים, קרוי שכול, כמו (בראשית כז מה): למה אשכל:
וישסף. תרגומו ופשח, והוא הבקיעה לשנים, כמו (איכה ג יא): ויפשחני ובדברי רבותינו ז״ל (בבא בתרא נד א): מאן דפשח דקלא:
וישסף שמואל את אגג. ר"ל שחלקו בחרבו כאילו היה בוקע עצים למלאת מצות הש"י והנה היה בזה תועלת לתת יראה לנשארים שלא ילחמו עם ישראל: