וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי־עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

וַאֲמַר חָבִית כְּעַן יַקְרֵינִי כְּעַן קֳדָם סָבֵי עַמִי וְקָדָם יִשְׂרָאֵל וְתוּב עִמִי וְאֶסְגוֹד קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ:

ויאמר חטאתי. רצה לומר: אף כי חטאתי, עם כל זאת מהראוי הוא שעתה בהיותך פה תכבדני נגד כו׳:

כבדני נא. כאשר ראה שמואל היות שאול מתבייש מזקני העם והעם אז נשמע אליו לשוב עמו להשתחוות לה':