וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֔ה וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי יְהֹוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃

וַאֲמַר שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל דְקַבְּלִית לְמֵימְרָא דַייָ וַאֲזָלִית בְּאוֹרְחָא דְשַׁלְחַנִי יְיָ וְאַיְתֵיתִי יַת אֲגָג מַלְכָּא דַעֲמָלֵק וְיַת עֲמַלְקָאָה גַמְרִית:

אשר שמעתי. רצה לומר: לא כאשר תאמר אתה, כי אשר שמעתי בקול וכו׳:

ואביא. רצה לומר: עם שלא הרגתיו, מכל מקום לא שלחתיו לנפשו, רק הביאותיו, והנה בידי להרגו בכל עת: