וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד־ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּ֩אמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃ {ס}

וַאֲמַר שָׁאוּל לְיוֹנָתָן חַוֵי לִי מֶה עֲבַדְתָּא וְחַוֵי לֵיהּ יוֹנָתָן וַאֲמַר מַטְעַם טְעֵימַת בְּרֵישׁ שׁוֹטִיתָא דְבִידִי זְעֵיר דוּבְשָׁא הָא אֲנָא חַיָב לְמִמָת:

מה עשית. מה העון שעשית:

הנני אמות. מוכן אני למות ולא אתרעם: