וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּמְכֹּ֣ר אֹתָ֡ם בְּיַ֣ד סִֽיסְרָא֩ שַׂר־צְבָ֨א חָצ֜וֹר וּבְיַד־פְּלִשְׁתִּ֗ים וּבְיַד֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בָּֽם׃

וְאִתְנְשִׁיאוּ יַת פּוּלְחָנָא דַייָ אֱלָהָהוֹן וּמְסַר יַתְהוֹן בְּיַד סִיסְרָא רַב חֵילָא דְחָצוֹר וּבִידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וּבִידָא מַלְכָּא דְמוֹאָב וְאַגִיחוּ קְרָבָא בְּהוֹן:

וישכחו. ובבואם לארץ שכחו את ה׳, ומסרם ביד הגוים:

וילחמו בם. רצה לומר: כי מתחלה לחמו בישראל, ולאחר זמן מסרם ה׳ בידם:

וימכור. מסרם, וכאלו מכרם: