וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּֽהְיֶֽה־לָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה (בחם) [כְּחֹ֣ם] הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃

וַאֲמַרוּ לְאִזְגַדַיָא דַאֲתוֹ כְּדֵין תֵּימְרוּן לֶאֱנָשׁ יָבֵשׁ גִלְעָד מְחַר תְּהִי לְכוֹן פּוּרְקָנָא בְּמֵיחַם שִׁמְשָׁא וַאֲתוֹ אִזְגַדַיָא וְחַוִיאוּ לֶאֱנָשֵׁי יָבֵשׁ וַחֲדִיאוּ:

לאיש. לכל איש:

כחום השמש. כאשר יתחמם השמש בגבורתו, והוא חצי היום: