וַיִּקַּח֩ צֶ֨מֶד בָּקָ֜ר וַֽיְנַתְּחֵ֗הוּ וַיְשַׁלַּ֞ח בְּכׇל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵל֮ בְּיַ֣ד הַמַּלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֒ אֲשֶׁר֩ אֵינֶ֨נּוּ יֹצֵ֜א אַחֲרֵ֤י שָׁאוּל֙ וְאַחַ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לִבְקָר֑וֹ וַיִּפֹּ֤ל פַּֽחַד־יְהֹוָה֙ עַל־הָעָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃

וּנְסִיב פַּדַן תּוֹרַיָא וְהַדְמֵיהּ וּשְׁלַח בְּכָל תְּחוּם יִשְׂרָאֵל בְּיַד אִזְגַדַיָא לְמֵימַר דְלֵיתוֹהִי נָפֵיק בָּתַר שָׁאוּל וּבָתַר שְׁמוּאֵל כְּדֵין יִתְעֲבֵיד לְתוֹרֵיהּ וּנְפַל זִיעָא מִן קֳדָם יְיָ עַל עַמָא וּנְפָקוּ כְּגַבְרָא חָד:

ביד המלאכים. אשר באו מיבש גלעד:

לאמר. צום לאמר להם: מי שלא יצא למלחמה ינותח בקרו כזה:

פחד ה׳. לא פחד נתיחת הבקר, כי אם פחדו מה׳ להמרות פי משיחו:

כאיש אחד. רצה לומר: במהירות רב ובהסכמה אחת:

צמד. זוג, על שם שדרכם ללכת מצומדים ומחוברים:

וינתחהו. חתך כל אחד לנתחים, רוצה לומר לאברים: