וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֙אתָ֙ עַד־אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֙שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֖ד נֹשֵׂ֥א נֵבֶל־יָֽיִן׃

וּתְהַךְ מִתַּמָן וּלְהָלָא וְתֵיתֵי עַד מֵישַׁר תָּבוֹר וְיִשְׁכְּחוּנָךְ תַּמָן תְּלָתָא גוּבְרִין דְסַלְקִין לְמִסְגַד קֳדָם יְיָ בְּבֵית אֵל חַד נָטִיל תְּלָתָא גַדְיָן וְחַד נָטִיל תְּלַת פִּתִּין דִלְחַם וְחַד נָטִיל גַרְבָא דַחֲמָר:

וחלפת. והאות השני הוא, כאשר תעבור משם והלאה וכו׳:

בית אל. זה שילה שעמד בה בית אלהים:

וחלפת. ענין העברה, כמו (שיר השירים ב יא) חלף הלך לו:

נבל. נאד: