וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד֙ בַּֽיהֹוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ {ס} וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל־הַכֵּלִֽים׃

וּשְׁאִילוּ עוֹד בְּמֵימְרָא דַייָ הֲאִית עוֹד הָכָא גַבְרָא וַאֲמַר יְיָ הָא הוּא טְמִיר בְּמָנַיָא:

וישאלו עוד בה׳. אחר שבקשוהו, הוסיפו לשאול עוד באורים ותומים, האם בא לפה עוד איש מלבד הנמצאים שם והידועים:

נחבא. הסתיר עצמו בין כלי העם, והיה להם מקום מיוחד להעמיד שם כלי תשמישם, והיה שאול מטמין עצמו שם, כי היה בורח מן השררה:

הלום. פה:

נחבא. מלשון מחבואה ומסתור:

אל הכלים. כמו בכלים, וכן (שמות כה כא): ואל הארון תתן, ומשפטו: ובארון: