וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ׃

וַאֲתֵיב עֵלִי וַאֲמַר אֱזִילִי לִשְׁלָם וֶאֱלָהָא יִשְׂרָאֵל יִתֵּן יַת בָּעוּתִיךְ דִבְּעִית מִן קֳדָמוֹהִי:

יתן את שלתך. ימלא את בקשתך, ובדרך תפלה אמר:

שלתך. כמו שאלתך באל״ף:

והנה אמר לה עלי על הדרך מן הנבואה שתפילתה תהא נשמעת או אמר לה זה על דרך התפלה והבקשה ולזה אמרה לו תמצא שפחתך חן בעיניך שתתן לבך להתפלל עליה: