שִׁיר הַשִּׁירִים ו׳ · ה׳

הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי. כְּבָחוּר שֶׁאֲרוּסָתוֹ חֲבִיבָה וַעֲרֵבָה עָלָיו וְעֵינֶיהָ נָאוֹת. וְאוֹמֵר לָהּ, "הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי כִּי בִרְאוֹתִי אוֹתָךְ לִבִּי מִשְׁתַּחֵץ וּמִתְגָּאֶה עָלַי, וְרוּחִי גַסָּה בִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק":

הִרְהִיבֻנִי. הֵגֵסוּ לִבִּי, כְּמוֹ "וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן", "רַהַב הֵם שָׁבֶת", אישווי"ר בְּלַעַ"ז. וְהַדֻּגְמָא כָךְ הוּא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִקְדָּשׁ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב לָכֶם אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים, שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי בְּבַיִת רִאשׁוֹן, לְהַרְאוֹתְכֶם חִבָּה יְתֵרָה עַד שֶׁמְּעַלְתֶּם בִּי:

שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים. בִּקְטַנִּים וְרַכִּים וְדַקִּים שֶׁבָּכֶם יֵשׁ שֶׁבַח הַרְבֵּה:

מקור: ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הפעם הא'הרהיבוני. [חזקו ממני או] הסירו רהבי וממשלתי מן המחצבת רהב [ורהבם עמל ואון]:

הפעם הג'עתה תהיי עוד יפה ויפחדו ממך אומות העולם לכן יפסקו ממך נביאיך זהו [ענין] הסיבי עיניך לכן ישובו נזיריך ואנשי מלחמתך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הסבי עיניך מנגדי. גם זה מדברי החשוק, ישלח אמריו לאמר לה בדרך חבה החזירי לי עיניך שהם מוסרים מנגד פני, כי מאז בהבטתם בי חזקו ואמצו את לבבי להיות נמשך אחריך והנמשל הוא כאילו יאמר להחכמים עיני העדה שיביטו גם עתה ויסתכלו בתורה ויעסקו בה, כי בה היו מוסיפים כח מאז בפמליא של מעלה, וגם עתה יאהבו בזה אל המקום ברוך הוא. וכאומר עם כי המה בגולה ואין עסק התורה מוספת כח כל כך כמו העסק בארץ ישראל, מכל מקום מוסיפים הם:

שערך כעדר העזים. שער ראשך סרוק ומבהיק, כשער עדר העזים אשר נמרטו ונסרקו בענפי הקוצים ברדתם ממקום מרעיתם מהר הגלעד, וכאילו נסרקו במסרק והנמשל הוא על הנזירים המגדלים פרע שער ראשם כעדר העזים וכו׳, שהם סרוקות ושערותם ארוכות ותלויות כלפי מטה. וכאומר עם כי אין קרבן בגולה להביא במלאת ימי נזרן, מכל מקום חביבים הם לפני:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הסבי. מלשון סבוב והחזרה:

הרהיבוני. ענין התחזקות כמו תרהיבני בנפשי עוז (תהלים קלח ג):

שגלשו. ענין מריטת השער:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

משל:הסבי. מעתה הסבי את עיניך העומדות מנגדי מרחוק כי עד עתה היית מבטת אל חדרי שלמה ושלחת עיניך אלי מן הצד, עתה הסבי אותן אלי כי הם רהבי וגאותי, לכן ידבקו בי בתמידות, שערך חושב יופיה כנ"ל:

מליצה:הסבי. מעתה הסבי את עיניך, שעד עתה עמדו מנגדי מרחוק, כי היית בחדרי שלמה שהוא הגויה לוטשת עיני השכלתך מרחוק ממכלא הגשם והחומר, (וכבר בארנו ענין העינים האלה למעלה, א' ט"ו) עתה הסבי אותן אלי, כי תהיי אצלי תחת כסא כבודי, כי עיניך אלה הרהיבני. וגדלני בעולם, שע"י נתפרסם גדולתי ומלכותי. ועתה שב לחשב המעלות והתקונים שהביאה הנפש אתה, שהם השערות והשנים, ורקתה שהם המושגים והעיונים הרוחנים ועצמות הנפש עצמה כמו שפרשנו זה בפרטות למעלה (סימן ד'). ודלג את הצואר והשדים, שזה מתאר הנהגתה את הכח המתעורר ויצר הגויה, כי אפסו עתה. באשר תפרד מן הגויה וכחותיה ותעזוב את החומר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד: שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכולה אין בהם:

אמר זה להורות על חוזק חשקו בה כאלו יאמר שיופי עיניה ירהיבוהו ויוסיפו חשקו בה וספר בשבחיה במה שהכינתהו לו בזה הדרוש ובכלל במה שהכינתהו לו בהשגת החומר הרחוק והמניע הראשון והמשיגים הכוללים לנמצאות המשתנות במה שהם משתנות. ולזה אמר שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד שניך כעדר הרחלים וגו׳ רצוני שכבר הכינה לו באמצעות החוש באלו ההקדמות אשר יצטרך אליהם באלו החקירות השנות מסכים ונאות וכבר התבאר אופן המשל בזה במה שקדם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל