שִׁיר הַשִּׁירִים ב׳ · ד׳

אֶל בֵּית הַיָּיִן. אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁשָּׁם נִתְּנוּ פְרָטֶיהָ וּבֵאוּרֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה:

וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. וּקְבוּצָתוֹ שֶׁדְּגָלַנִי אֵלָיו, אַהֲבָה הִיא עָלַי, עוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת אַהֲבָתוֹ. וְדִגְלוֹ אטר"ייט בְּלַעַ"ז:

הפעם הא'ודגלו. מן דגל:

הפעם הב'הביאני אל בית היין ואשתכר עמו ואלו היה זה בגלוי כמו הדגל אז הייתי אומ׳ לעלמות

הפעם הג'ודגלו עלי. ואשמע דבריך:

הביאני אל בית היין. כאילו למולו מדברת לאמר מתאווה אני שתביא אותי אל בית היין, להתענג בי במקום רואים לפרסם חיבתך אלי:

ודגלו עלי אהבה. הרמת דגלו עלי להראות לכל שאני לו וסר למשמעתו, זה תחשב לי הראות אהבה וחבה יתירה והנמשל הוא לומר מתאווה אני להשרות בי שכינתך לעין כל העובדי גילולים, לפרסם הדבר שאני לו לעם היא חביבה עלי מאד:

הביאני. עבר במקום עתיד:

ודגלו. מלשון דגל שמרימין בצבא:

משל:הביאני, [הרעיה מספרת] כי אחר שדברו הדודים כ"ז לקחה דודה והביאני אל בית היין, ושם העמיד עליה את דגלו. והיא אהבה. האהבה היא הדגל שהעמיד עליה:

מליצה:הביאני (הנפש מספרת) כי אחר הדברים האלה הנשגבים החל רוח ה' לפעם על נפש שלמה והוכנה אל החבור האלהי וזה קרא במליצה שהביאה אל בית היין כי היין המוזכר בכל הספר הזה ששתתה הרעיה ע"י דודה היא היין הנבואיי המשומר בענביו הסך נסך שכר לה' המשמחת הנפשות עת יחול עליהם הרוח [ובזהר ויקרא דף י"ב. אי ת"ח הוא כתיב ויין ישמח לבב אנוש ודא יינא דמנטרא דחדי לכולא ואית יינא אחרא דאיהו דינא וכו'] ודגלו וכבר הרים עלי הדגל שלו והיא אהבה שמשכני ודבקני אליו באהבתו כי האהבה קודמת אל הנשיקה וההבאה אל בית היין קודמת אל שתיית היין עצמו:

הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה:

אמרה מה שהכריחני השכל להניח תאוותו ולהשתדל בעבודתו ויביאני אל בית היין אשר ישתה משם ונסו אשר ירים עלי להמשך אליו בכל עוז הוא אצלי אהבה נפלאה לא דבר מוכרח שיקובל בצער ובכאב לב. וזה כלו להעיר שהכנעה אל השכל הוא מאהבה ותכלית החשק להשגת השלמות. ואפשר שנאמר שהרצון בזה אם יביאני אל בית היין אשר ישתה משם והוא מה שתשפיע היא אליו הנה יהיה נסו אשר ירים עלי להמשך אליו אהבה נפלאה אצלי. ואולם יחסה זה הפועל לו כי הוא המגיע שאר כחות הנפש לדרוך אל זה השלמות ולעזור אליו בחזקת היד מצד החשק אשר לו בטבעו אל הגעת השלמות. או נאמר שאמרה הביאני הוא חסר הפועל ואינו שב אל חשוקה. והנה יהיה הרצון בזה אע״פ שהביאני טבעי אשר נוצרתי בו או רצוני אל בית היין והם התאוות הגופייות הנה דגלו אשר ירים עלי השכל ההיולאני להמשך אחריו ולהניח תאוותי הוא אצלי אהבה נפלאה: