שִׁיר הַשִּׁירִים ב׳ · י״ב

הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע. רש״י מבאר שקרבו ימי החירות. אבן עזרא מבאר את המילה ״הזמיר״. מצודת דוד מבאר: כבר נראים פרחי האילן והגיע עת הזמירה. המילה ״הזמיר״ נושאת כפל משמעות שמעשיר את הפסוק - גם זמירת הגפנים וגם שירת הציפורים - וסוף הפסוק, ״וקול התור נשמע בארצנו״, מטה לכיוון השני.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. קָרְבוּ יְמֵי הַחַמָּה, שֶׁהָאִילָנוֹת מוֹצִיאִין פְּרָחִים, וְהוֹלְכֵי דְרָכִים מִתְעַנְּגִים לִרְאוֹתָם:

עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ. שֶׁהָעוֹפוֹת נוֹתְנִין זֶמֶר וְקוֹל עָרֵב לְהוֹלְכֵי דְרָכִים:

וְקוֹל הַתּוֹר. כְּמַשְׁמָעוֹ: תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה. דֶּרֶךְ הָעוֹפוֹת לִהְיוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְצַפְצְפִים בִּימֵי נִיסָן:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הפעם הא'הזמיר. [כמו זמיר עריצים וענינו כמשמעו] זמירות העוף:

התור. מן שתי תורים:

הפעם הג'הנצנים. משה ואהרן:

ועת הזמיר. שזמרו על הים:

וקול התור. שנכנס[ו] לארץ ישר׳:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הנצנים וגו׳. כבר נראים פרחי האילן והגיע עת האביב העופות מצפצפים ומשוררים בקול ערב ובארצנו נשמע קול התורים, ודרך הולכי אורח להתענג באלה. והנמשל הוא שהלכה במדבר בעמוד אש וענן, ואמרו שירה על הים על שטבעו המצרים:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הנצנים. ענין פרח כמו עלתה נצה (בראשית מ י):

הזמיר. מלשון זמר ושיר:

התור. הוא שם עוף:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

משל:הנצנים. מוסיף לאמר שגם כבר יצאו הצמחים מן הארץ, הוסיף עוד שהגיע עת הזמיר שהעופות המשוררים יתנו זמירות בימי האביב, מוסיף עוד שגם התור [שהוא מעופות הנסיעה כמ"ש ותור וסוס ועגור שמרו את עת בואנה. שדרכה להתרחק בעת הסתיו לארצות החמים ואינה שבה עד תזרח שמש ומרפא בכנפיה], גם היא שבה וקולה נשמע בארצנו:

מליצה:הנצנים. מוסיף עוד שגם החלו הזרעים האלהיים אשר נזרעו בנפש בעת חול עליה הרוח (שבימי הסתיו ותרדמת הנפש התעלמו והיו בה בכח) להתגלות ולצאת אל הפועל עד שנראו בארץ, מוסיף עוד שעת הזמיר הגיע ר"ל כי הנפש האלהית יש בה שתי מדרגות, א) נשמה אשר בגוף הבלתי נפרדת ממנו כל ימי חייו, ב) מדרגה גבוהה הנקראה חיה ויחידה הבאה אליו ממרום לפי מעשיו וקדושתו והיא נפרדת ממנו בעת הסתיו ותרדמת הנפש (כמ"ש זכה יתיר יהבין לי' נשמתא וכו'). והנה הנשמה במדרגה הראשונה דומה כצפור הזמיר שבעת הסתיו אינו מזמר ובכ"ז לא יתרחק ממדינתו רק תשכון כיונה בעברי פי פחת בחגוי הסלע כן בעת תרדמת הנפש והשכל תשכון בגויה והיא נאלמה ולא תשורר ואמר כי עתה כי הקיצה הנפש מתרדמתה עת הזמיר הגיע כי תשיר את שיר ה' ותתנשא בנעים זמירות הנבואה וההשכלה שהוא שיר הנפש. ומוסיף לאמר שגם קול התור שהיא מדרגת חיה ויחידה הנשפעת ממרום שעד עתה התרחקה מפני הסתיו לארץ צלצל כנפים ולמעוני שחקים עתה נשמע קולה בארצנו כי שבה לשכון כבוד ע"י התעורר הרוח הקדוש:

Malbim on Song of Songs -- Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו: התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך:

אמר אליה שכבר בא העת אשר יתחיל הטבע להשתדל בעשיית הפירות וזה שהצמחים הנצו נץ ובא העת אשר יבאו בו קצת העופות אשר הלכו בצד הדרום מפני תגבורת קור הסתו והתאנה החלה להשתדל בעשיית פירותיה רצוני שכבר חנטה פגיה והגפנים הם סמדר ונתנו ריחם. וזה כולו למשל שכבר בא העת אשר ראוי בו שיתחילו להשתדל בעשיית פירותיה רצוני שכבר חנטה פגיה לדרוך אל השלמות המכוון. ולזה העירה שתקום ותלך בדרך אשר בה ישלם לה זה:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860