הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃

הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. אֲנִי הָיִיתִי בוֹשָׁה בְקִלְקוּלִי, וְהוּא חִזְּקַנִי בְדִבְרֵי רִצּוּיִים, לוֹמַר "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ". וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה וְיָפָה כִּי עֵינַיִךְ יוֹנִים, כְּלוֹמַר: כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְעוּרִים כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה, וְשֶׁעֵינֶיהָ נָאִים אֵין גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְהַדֻּגְמָא זוֹ הִיא: מָחַלְתִּי לָךְ עַל עֲוֹנֵךְ, וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה בְ'נַעֲשֶׂה' וְהִנָּךְ יָפָה בְ'נִשְׁמָע', יָפָה בְמַעֲשֵׂה אָבוֹת, יָפָה בְמַעֲשָׂיִךְ:

כִּי עֵינַיִךְ יוֹנִים. צַדִּיקִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ שֶׁדָּבְקוּ בִי, כְּיוֹנָה זוּ שֶׁמִּשֶּׁמַּכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ מַנִּיחַתּוּ שֶׁיִּזְדַּוֵּג לְאַחֵר. כָּךְ "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" וְלֹא טָעוּ בָעֵגֶל. וְעוֹד: הִנָּךְ יָפָה בִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה". הֲרֵי שֶׁקִּלְּסָם עַל כָּךְ:

הפעם הא'עיניך יונים. (כיונים) כמו אש אוכלה [הוא]:

הפעם הב'ענה הנך יפה עיניך יונים. כיונה שהיא אוהבת (בן) זוגה ולא תניחנו:

הפעם הג'ענתה השכינה עתה תתיפי בחרוזים נביאים אשלחם אליך והם עיניך:

הנך יפה רעיתי. כאילו החשוק ישלח דברו לקלסה, ולומר הנך יפה ועיניך כעיני היונים היפות מאוד וממשיכות אהבה והנמשל הוא לומר הנה מעשיך טובים והגונים וממשיכים אהבתי אליך:

הנך. הנה את כמו הנך הרה (בראשית טז יא):

משל:הנך יפה, כשמוע הדוד אהבת כלולותיה. משיב לה הנך יפה משני טעמים, א] מצד שאת רעיתי, שומרת אהבתי, ולא נפתית למלך שלמה: ב] הנה יפה גם מצד עצמך, עיניך דומים כיונים, שאין מסתכלים רק אל בן זוגם:

מליצה:הנך יפה ה' אומר אל הנפש הנך יפה משני פנים, א) מצד שאת רעיתי חלק ממני ודבוקה בי דבוקה אל האלהות אשר בכלל המציאות חוץ לנפש. וזה נגד אשכול הכופר. ב) הנך יפה מצד עצמך כי גם מצד עצמותך את קדושה בת אלהים והיופי האלהי היא צפירת תפארה עליך מצד האלהות אשר בנפש, וזה נגד צרור המור. עיניך יונים ר"ל שני מיני עינים שבך, א) העין הפנימי שבו תחזה על כחות הנפשיות לראות בם המראות האלהיות החרותים על לוחותיהם. ב) העין החיצוני שבו תביט על כלל המציאות להביט בהם הנהגת ה' השגחתו וחכמתו ויכלתו דומים כעיני יונים הבלתי נפרדים מבן זוגם כן תביט אלי בשני עיניך אלה להכירני ולדרשני ולבקש אהבתי:

הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים:

אמר השכל ההיולאני ממשל על יופי הכנת זה הכח הנפשי והחשק הטבעי אשר ביניהם יחד אל ההשתדלות בדריכת אל השלמות שזאת החשוקה היא יפה מאד ושעיניה יונים ר״ל שעיניה יפים כעיני היונים כאמור עיניו כיונים על אפיקי מים. והנה העינים היפים הם ממה שיביא יותר אל שיהיה חשק החושק אל חשוקתו וזה דבר מבואר בנפשו מענין החושקים והוא לפי המשל לבד: