שְׁמוֹת ט׳ · כ״ה

וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כׇּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כׇּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר׃

במילים פשוטות

״ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר״. אבן עזרא מבאר שזו היתה מכה קשה שהרגה אדם ובהמה ושברה את עצי השדה, אלא שה׳ חמל עליהם ועל מקניהם - נתן להם אזהרה מקדימה להינצל. הוא מעיר שמשה לא הזכיר לפרעה את מה שראה, ששלח פרעה במכת הדבר ולא מת ממקנה ישראל ולא שת לבו. הפסוק מתאר את היקף ההרס של הברד: פגיעה מקיפה באדם, בבהמה, בעשב ובעצים - כל מה שנותר חשוף בשדה נפגע קשות.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמְחָא בַרְדָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם יָת כָּל דִי בְחַקְלָא מֵאֲנָשָׁא וְעַד בְּעִירָא וְיָת כָּל עֶסְבָּא דְחַקְלָא מְחָא בַרְדָא וְיָת כָּל אִילַן דִבְחַקְלָא תְּבַר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויךְ. זאת היתה מכה קשה שהרג אדם ובהמה, ושבר עץ השדה, רק שהשם חמל עליהם ועל מקניהם, ולא הזכיר משה לפרעה זה שראה ששלח פרעה ולא מת ממקנה ישראל עד אחד ולא שת לבו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל