שְׁמוֹת ח׳ · ז׳

וְיֶעְדוּן עֻרְדְעָנַיָא מִנָךְ וּמִבָּתָּיךְ וּמֵעַבְדָיךְ וּמֵעַמָךְ לְחוֹד בְּנַהֲרָא יִשְׁתָּאָרָן:

וסרו. באה זו המלה מלרע הפך המשפט וכמוהו כי שמו אותי בבור (בראשית מ טו):

וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים. וְלֹא דַי שֶׁיַּכְרִית אֶת אֵלֶּה, אֲבָל יַעֲשֶׂה שֶׁהַנִּשְׁאָרִים לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲלוֹת אֶל בָּתֶּיךָ.

מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ. אֲבָל לֹא מִכָּל הָאָרֶץ, כִּי אָמְנָם יָמוּתוּ בָאָרֶץ וְיַבְאִישׁוּ.

רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. לְדוֹרוֹת, וְלֹא יַעֲלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה.