שְׁמוֹת ז׳ · ג׳

וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ אומר ״ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אֹתֹתי ואת מופתי בארץ מצרים״. רש״י מסביר שמאחר שפרעה הרשיע והתריס כנגד ה׳, וגלוי לפניו שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב, טוב שיתקשה לבו כדי להרבות בו את האותות ולהכיר את גבורת ה׳. אבן עזרא דן בשאלה הקשה: אם ה׳ הקשה את לבו, מה חטאו של פרעה. הוא משיב שה׳ נתן לאדם שכל לקבל כוח עליון, ומפרש שהקשיית הלב באה כדי להרבות מופתים. כך פותחת התורה בשאלת הבחירה והעונש שתלווה את סיפור המכות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואני אקשה. מֵאַחַר שֶׁהִרְשִׁיעַ וְהִתְרִיס כְּנֶגְדִּי, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאֵין נַחַת רוּחַ בָּאֻמּוֹת לָתֵת לֵב שָׁלֵם לָשׁוּב, טוֹב שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִבּוֹ, לְמַעַן הַרְבּוֹת בּוֹ אוֹתוֹתַי, וְתַכִּירוּ אַתֶּם אֶת גְּבוּרָתִי. וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל הָאֻמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְיִירְאוּ, שֶׁנֶּאֱ' "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם … אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר" (צפניה ג'); וְאַעַפִּ"כֵ בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, אֶלָּא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה (תנחומא):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְפַרְעֹה וְאַסְגֵיתִי יָת אַתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואני אקשה. יש לשאול אם ד' הקשה את לבו מה פשעו מה חטאתו, והתשובה, כי השם נתן חכמה לאדם ונטע בלבו שכל לקבל כח עליון, להוסיף על טובתו, או לחסר מרעתו וזה אפרש בפ' כי תשא ובפסוק מי יתן והיה לבבם זה (דבר' ה כו), והנה טעם אקשה את לבו למען רבות מופתי, ור' ישועה אמר, כי טעם אקשה את לבו לסבול את המכות ולא דבר נכונה:

Piotrkow, 1907-1911

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַאֲנִי אַקְשֶׁה. הִנֵּה בִּהְיוֹת הָאֵל חָפֵץ בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְלֹא בְמִיתָתָם, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל לג:יא) "חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב הָרָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה", אָמַר שֶׁיַּרְבֶּה אֶת אוֹתוֹתָיו וְאֶת מוֹפְתָיו, וְזֶה לְהָשִׁיב אֶת הַמִּצְרִים בִּתְשׁוּבָה, בְּהוֹדִיעַ לָהֶם גָּדְלוֹ וְחַסְדּוֹ בָּאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים, כְּאָמְרוֹ (שמות ט:טז) "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאוֹתְךָ אֶת כֹּחִי". וְעִם זֶה הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִרְאוּ וְיִירָאוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות י:א-ב) "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר". וְאֵין סָפֵק שֶׁלּוּלֵא הַכְבָּדַת הַלֵּב הָיָה פַרְעֹה מְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, לֹא עַל צַד תְּשׁוּבָה וְהַכְנָעָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְנַחֵם מֵהֱיוֹת מוֹרֵד, אַף עַל פִּי שֶׁהִכִּיר גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ, אֶלָּא עַל צַד הֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי יָכוֹל לִסְבֹּל עוֹד אֶת צָרַת הַמַּכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהִגִּידוּ עֲבָדָיו בְּאָמְרָם (שמות י:ז) "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם", וְזֹאת לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה כְּלָל. אֲבָל אִם הָיָה פַרְעֹה חָפֵץ לְהִכָּנַע לָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לֹא הָיָה לוֹ מִזֶּה שׁוּם מוֹנֵעַ. וְהִנֵּה אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, שֶׁיִּתְאַמֵּץ לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת וְלֹא יְשַׁלַּח מִיִּרְאַת הַמַּכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ", שֶׁמֵּהֶם יַכִּירוּ גָּדְלִי וְטוּבִי וְיָשׁוּבוּ הַמִּצְרִים בְּאֵיזוֹ תְשׁוּבָה אֲמִתִּית. "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר" אַתָּה יִשְׂרָאֵל הָרוֹאֶה בְּצָרָתָם, "בְּאָזְנֵי בִנְךָ" לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל עִם גֶּבֶר לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, וְזֶה כְּשֶׁיְּפַשְׁפְּשׁוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם בְּבוֹא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה פֻרְעָנוּת.

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואני אקשה. פרש״‎י בחמש מכות ראשונות לא נאמר ויחזק ה׳‎ אלא ויחזק לב פרעה, ומה שכתוב במכת ברד ויחזק לב פרעה אעפ״‎י שהיא מחמש מכות אחרונות לפי שכתוב אבתריה כי אני הכבדתי את לבו, כלומר החזקתי כבר במכת ברד והרי הוא כאלו כתיב ביה ויחזק ה׳‎ את לב פרעה, והטעם כמו שפרש״‎י מאחר שלא נכנע בחמש ראשונות הקשה הקב״‎ה רוחו ולבבו בחמש אחרונות, ואם היה פרעה פטרן לישראל לא היה הקב״‎ה מקבלו עד שיראה גבורותיו.

Chizkuni