שְׁמוֹת ה׳ · ד׳

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִֽמַּעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

מלך מצרים אומר להם ״למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו, לכו לסבלתיכם״. רש״י מבאר ש״תפריעו את העם ממעשיו״ פירושו תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם, שהם שומעים לכם וסבורים לנוח מן המלאכה. אונקלוס מתרגם ״תבטלון ית עמא מעובדהון״. אבן עזרא מבאר ש״תפריעו״ הוא לשון ביטול ושיבוש, ושכלל פרעה במילת ״לכו לסבלותיכם״ את משה ואהרן, שהם כנגד כל ישראל. הפסוק מציג את דחיית פרעה: הוא מאשים את משה ואהרן בהסחת העם ממלאכתו ומצווה עליהם לשוב לעבודתם. סירובו מלווה בהאשמה שהשליחים משביתים את המלאכה, ומכין את הגברת עול העבודה בהמשך הפרק.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

תפריעו את העם ממעשיו. תַּבְדִּילוּ וְתַרְחִיקוּ אוֹתָם מִמְּלַאכְתָּם, שֶׁשּׁוֹמְעִין לָכֶם וּסְבוּרִים לָנוּחַ מִן הַמְּלָאכָה; וְכֵן "פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבֹר בּוֹ" (משלי ד') - רַחֲקֵהוּ, וְכֵן "וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי" (שם א'), "כִּי פָרֻעַ הוּא" (שמות ל"ב) - נִרְחָק וְנִתְעָב:

לכו לסבלתיכם. לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם, אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי; תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים (שמות רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְמָא משֶׁה וְאַהֲרֹן תְּבַטְלוּן יָת עַמָא מֵעוֹבָדֵהוֹן אֱזִילוּ לְפָלְחָנְכוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר. מלת תפריעו כמו שבוש וכמוהו באין חזון יפרע עם (משלי כט יה) וכלל במלת לכו לסבלותיכם משה ואהרן כי הם כנגד כל ישראל, כי אין סבלותיכם כמו עסקיכם, והעד "והשבתם אותם מסבלותם" (פ' ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

תפריעו - תבטלו או תנתקו ותפרידו כמו: ופרע את ראש האשה.

לסבלותיכם - למלאכה שלכם ואל תבטלו מעסקיכם, וגם תבטלו אחרים ממלאכה שלי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[למה תפריעו העם בטל ממצות פרעה] לכו לסבלתיכם הטעם מפני מה זכו שבטיו של לוי להיות חפשי משעבוד מצרים, כששעבדו מצרים בישראל מתחלה היה פרעה משעבד עצמו עמהם כדי שיתאמצו במלאכה כדדרשינן בפרך בפה רך באותה שעה נזכר שבטו של לוי מה שצוה יעקב בשעת פטירתו שלא ישאהו לוי לפי שהיה עתיד לשאת את ארון קודש ולא רצה לשעבד את עצמו ולא הכריחם פרעה, מיום ההוא והלאה הוקבע להיות משועבד כל מי ששעבד עצמו. ועוד נמצא באגדה, אברהם מסר כל קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי וזרעו הושיבו ישיבות במצרים ולפי שלא היו יודעים שום מלאכה ולא נסו בה רק בתורה היה כל עסקיהם לא נשתעבדו במצרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ לָמָּה מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ לְפָנָיו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים שֶׁאָמְרוּ ״אֱלֹהֵי הָעִבְרִים״ וְגוֹ׳, וְהֶחְזִיר פָּנָיו אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: אֵין תְּלוּנָתִי עַל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַת וָפַחַד מֵהַחֶרֶב וְהַדֶּבֶר, וְהַתְּלוּנָה הוּא עֲלֵיכֶם שֶׁעֲשִׂיתֶם שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד - שֶׁבָּאתֶם בִּשְׁלִיחוּת אֵלַי מֵאֱלֹהֵיכֶם, אִם כֵּן הַדָּבָר תָּלוּי בִּי, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְהַפְחִיד הָעָם פֶּן יִפְגָּעֵם בַּדֶּבֶר, וַהֲלֹא אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָם וַאֲנוּסִים הֵם. מַה תֹּאמַר, כִּי הֵם יְכוֹלִין לָצֵאת בִּרְשׁוּת עַצְמָם? אִם כֵּן לָמָּה בָּאתָ אֵלַי בִּשְׁלִיחוּת לְשַׁלְּחָם? וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ רַזַ״ל (שמות רבה ה,טו) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אַתֶּם לָמָּה, דִּבְרֵיכֶם לָמָּה?״ פֵּרוּשׁ, אַתֶּם לָמָּה בָּאתֶם אֵלַי, דִּבְרֵיכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָעָם הַזֶּה מִפִּי אֱלֹהֵיהֶם פֶּן וְגוֹ׳ לָמָּה? - שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים סוֹתְרִים. וְהֵשִׁיב פָּנָיו לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְכוּ לְסִבְלוֹתֵיכֶם, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּרְשׁוּת עַצְמָן הָיוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל