שְׁמוֹת ל״ט · ג׳

וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃

במילים פשוטות

וירקעו את פחי הזהב וקיצץ פתילים לעשות בתוך התכלת, הארגמן, תולעת השני והשש, מעשה חושב. הפסוק מבאר כיצד שילבו את הזהב בבגד. רש״י מבאר ש״וירקעו״ פירושו רידדו טסים דקים מן הזהב, וכאן מלמד הכתוב כיצד היו טווים את הזהב עם החוטים: מרדדים טסים דקים וחותכים מהם פתילים, וטווים אותם עם חוטי התכלת והשאר. ספורנו מבאר שהמתנדבים שתרמו את הזהב רידדו פחים כדי שיהיו מוכנים, והאומן קיצץ מהם פתילים. לפי פשט הכתוב, פתילי הזהב נטוו יחד עם שאר החוטים במעשה חושב. הפסוק מבאר את אופן עשיית חוטי הזהב ושילובם באריגת האפוד.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וירקעו. כְּמוֹ לְרֹקַע הָאָרֶץ (תהילים קל"ו), כְּתַרְגּוּמוֹ וּרְדִידוּ, טַסִּין הָיוּ מְרַדְּדִין מִן הַזָּהָב, אשטנ"דרא בְּלַעַז, טַסִּין דַּקּוֹת. כָּאן הוּא מְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ הָיוּ טוֹוִין אֶת הַזָּהָב עִם הַחוּטִין, מְרַדְּדִים טַסִּין דַּקִּין, וְקוֹצְצִין מֵהֶן פְּתִילִים לְאֹרֶךְ הַטַּס - לַעֲשׂוֹת אוֹתָן פְּתִילִים תַּעֲרֹבֶת עִם כָּל מִין וָמִין בַּחֹשֶׁן וְאֵפוֹד שֶׁנֶּ' בָּהֶן זָהָב, חוּט אֶחָד שֶׁל זָהָב עִם ו' חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת, וְכֵן עִם כָּל מִין וָמִין, שֶׁכָּל הַמִּינִים חוּטָן כָּפוּל ו', וְהַזָּהָב חוּט שְׁבִיעִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְרַדִידוּ יָת טַסֵי דַהֲבָא וְקַצִיצוּ חוּטִין לְמֶעְבַּד בְּגוֹ תִּכְלָא וּבְגוֹ אַרְגְוָנָא וּבְגוֹ צְבַע זְהוֹרִי וּבְגוֹ בוּצָא עוֹבַד אֳמָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב. הַמִּתְנַדְּבִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ הַזָּהָב לְבִגְדֵי כְהֻנָּה רִקְּעוּ פַחִים לִהְיוֹתָם מוּכָנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ הָאוּמָנִין מֵהֶם פְּתִילִים.

וְקִצֵּץ פְּתִילִים. הָאֻמָּן קִצֵּץ פְּתִילִים מֵאוֹתָם הַפַּחִים הַמְרֻקָּעִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל