התחילו ללמודומן התכלת והארגמן וגו'. שֵׁשׁ לֹא נֶאֱמַר כָּאן, וּמִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין בִּגְדֵי שְׂרָד הַלָּלוּ בִּגְדֵי כְהֻנָּה, שֶׁבְּבִגְדֵי כְהֻנָּה הָיָה שֵׁשׁ, אֶלָּא הֵם בְּגָדִים שֶׁמְּכַסִּים בָּהֶם כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם שֵׁשׁ:
וּמִן תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי עֲבָדוּ לְבוּשֵׁי שִׁמוּשָׁא לְשַׁמָשָׁא בְּקוּדְשָׁא וַעֲבָדוּ יָת לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא דִי לְאַהֲרֹן כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָת משֶׁה:
בגדי שרד. הם הנזכרים בפרשת במדבר סיני כי צוה השם שיכסו הארון בפרכת בעבור כבודו, ועל הפרוכת כסוי עור תחש, ועל זה הכסוי בגד כליל תכלת ועל דרך הסברא, כי התכלת בעבור כבוד הארון, אם היה האויר זך, ואם ירד גשם יסירהו ויעמוד עליו כסוי עור תחש ועל שלחן הפנים בגד תכלת, ובגד תולעת שני, ולמעלה כסוי עור תחש, ובגד תכלת על המנורה ועל מזבח הזהב וארגמן על מזבח העולה ועל הכל עור תחש, ואחר שהזכיר בגדי שרד, הזכיר בגדי הקדש שהם לאהרן שהוא הכהן הגדול, והחל לפרש אותם:
בִגְדֵי שְׂרָד. בְּגָדִים שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם שׁוּם תְּמוּנָה מֻגְבֶּלֶת וִידוּעָה זוּלָתִי הַמְצֻיָּר בַּשְּׂרָד, כְּמַסְפִּיק לְכַסּוֹת הַכֵּלִים.
עשו בגדי שרד וגו' כל בגד ובגד ממין אחר כיצד לארון הקדש ולשולחן הפנים ולמנורה ולמזבח הזהב ולכל כלי השרת שבקדש לכל אחד מהם בגד תכלת ולמזבח העולה בגד ארגמן, וללחם הפנים ולכלי השלחן בגד תולעת שני כמו שמפורש בפרשת במדבר.
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. טַעַם אָמְרוֹ כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (שמות כז:כ) כִּי חָלַק ה׳ לְמֹשֶׁה חֵלֶק בְּכָל מְלָאכוֹת וַעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן, כִּי חֶלְקוֹ בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמִּצְוָה אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ הַדָּבָר עַל יָדוֹ, לָזֶה מַזְכִּירוֹ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הֲרֵי הוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת.
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה: ״הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים דָּבָר זֶה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״.
עוֹד נִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי אֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרָטֵי הַהַשְׂכָּלָה, וְלֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא מִעוּט, כְּמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּהַנִּזָּקִין (גיטין ס,ב), וּמִלְּבַד זֶה יֵשׁ בְּכָל מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן מוּשְׂכָּל, וְהוּא פְּנִימִיּוּת הַדְּבָרִים. וְאֵלֶּה יֵעָשׂוּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב וּבְשִׂכְלִיּוּת הַנֶּעְלָם, וְיֵעָשׂוּ דָּבָר בְּמִינוֹ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַּעַת וְהַבִּנְיָן, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזָה הַתּוֹרָה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, בְּעַל פֶּה וְאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה לְצַד יְקַר הַדָּבָר. וְאַשְׂכִּילְךָ כִּי הַמִּכְתָּב הוּא מִבְּחִינַת הַמּוּפְעָל, וְהַמּוּשְׂכָּל מְשֻׁלָּל מֵהִתְקַבֵּל מִקְצָתוֹ בִּבְחִינַת הַהֶפְעֵל, וּמִקְצָתוֹ גַּם מִבְּחִינַת הַנִּדְבָּר כִּי רָחוֹק הוּא בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת. וּקְצָת רָמַז ה׳ בַּנִּפְעָל, נִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, בְּסוֹד צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וְטַעְמֵיהֶם וַעֲטָרוֹת שֶׁעַל רָאשֵׁיהֶם הַתָּגִין וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּחִינַת מַחְשָׁבָה יִקָּרְאוּ, וְנִגְלָה לְמֹשֶׁה בְּסִינַי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת. וְצֵא וּלְמַד מִדְּרָשַׁת רַבִּי עֲקִיבָא (סנהדרין קו,א) שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל לָמֶ״ד, הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂה ה׳. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּשְׁכָּן כִּי עֲשָׂאוּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כְּכָל נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר יְכַוֵּן עֲלֵיהֶם.