וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃

וצפה ראשיהם. שֶׁל עַמּוּדִים מֵהֶן, שֶׁבְּכֻלָּן כְּתִיב וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף:

וְיָת אַלְפָא וּשְׁבַע מְאָה וְשִׁבְעִין וְחַמְשָׁא עֲבַד וָוִין לְעַמוּדַיָא וְחִפָּא רֵישֵׁיהוֹן וְכַבֵּשׁ יָתְהוֹן:

ואת. שלא השלים ככר:

וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַנִּשְׁאָרִים, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה נא,ה) שֶׁשְּׁכָחָם, וּכְשֶׁזָּכַר אוֹתָם אָמַר ״וְאֶת הָאֶלֶף״ וְגוֹ׳ הֵם מִמַּה שֶׁעָשָׂה וָוִים וְגוֹ׳.

וְהִנֵּה לְהַסּוֹבְרִים מֵהַחֲכָמִים (אבן עזרא על שמות כה:ג) כִּי לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן זוּלַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וְאֶת הָאֶלֶף עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּתְרוּמַת הַכֶּסֶף מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וּבְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה ה׳ מַעֲשֵׂה כֶּסֶף זוּלַת הָאֲדָנִים וְהַוָּוִין וַחֲשׁוּקֵיהֶם, וּבֵאֵר בָּאֲדָנִים שֶׁצָּרִיךְ כִּכָּר לָאָדֶן, וְהַוָּוִין לֹא הוֹדִיעַ ה׳ שִׁעוּרָן וְשִׁעוּר חֲשׁוּקֵיהֶן. לָזֶה נִתְחַכֵּם בְּצַלְאֵל וְחִלֵּק הַנִּשְׁאָר מֵהָאֲדָנִים וַעֲשָׂאָן וָוִין, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ שִׁעוּרָן, מִמַּה שֶׁנָּתַן שִׁעוּר לָאֲדָנִים הִשְׂכִּילוּ כִּי הַוָּוִין וַחֲשׁוּקֵיהֶם יִהְיוּ מֵהַנִּשְׁאָר. וְלָזֶה אָמַר וְאֶת הָאֶלֶף וְגוֹ׳ עָשָׂה וָוִים, פֵּרוּשׁ שֶׁחִלֵּק הַסַּךְ לַוָּוִין. וְאִין הָכִי נַמִּי אִם הָיָה נִשְׁאָר יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת הָיָה מְחַלֵּק הַנִּשְׁאָר. וְאִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״וַיַּעַשׂ וָוִין״ וְגוֹ׳, יִהְיֶה נִשְׁמָע כִּי נֶאֱמַר מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן שִׁעוּר זֶה, וְלֹא כֵן הוּא, אֶלָּא מִכְּלָלָן שֶׁל דְּבָרִים הֵבִין כַּנִּזְכָּר.

וְדַעְתִּי אֵינָהּ כִּסְבָרָא זוֹ, כִּי וַדַּאי כִּי כֶּסֶף אַחֵר הָיָה בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן מִלְּבַד הַבֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּוַיַּקְהֵל (שמות לה:כד): ״כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת״, וּבְפָסוּק זֶה לֹא יַצְדִּיקוּ דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁיִּשֵּׁב בְּפָסוּק (שמות כה:ג) ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה״, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְיִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וְאֶת הָאֶלֶף עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות לח:כד) ״כָּל הַזָּהָב״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא נֶחְסַר בְּאֶמְצָעוּת הַהַתָּכָה וּפְרָטֵי הַמְּלָאכָה, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה כַּמָּה פְּרָטֵי מְלָאכָה בְּמַעֲשֵׂה כַּמָּה וָוִין וַחֲשׁוּקֵיהֶן, אַף עַל פִּי כֵן הַמִּסְפָּר עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת הָיָה בַּוָּוִין וְלֹא נֶחְסַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת הָאֶלֶף וְגוֹ׳ עָשָׂה וָוִים, וְהָבֵן: